רכיבה על אופנוע בחורף ובגשם: המדריך המלא לרכיבה בטוחה בעונה הרטובה
רכיבה על אופנוע בחורף היא בעיקר עניין של שלושה דברים: אופנוע מוכן, רכיבה חלקה ורוכב יבש. על כביש רטוב מרחק הבלימה כמעט מוכפל, ולכן שומרים ארבע שניות מהרכב שלפנים, בולמים לפני הפנייה ולא בתוכה, ומצמצמים את זווית ההטיה. הגשם הראשון של העונה הוא המסוכן ביותר, כי הוא מרים את שכבת השמן והאבק שהצטברה על הכביש בקיץ, ולכן כדאי להמתין שעה עד שעתיים של גשם רציף לפני שיוצאים. קווים לבנים, מכסי ביוב, פסי הרכבת הקלה ושמן בצמתים הם המקומות החלקים ביותר. לפני העונה בודקים צמיגים, בלמים, מצבר ותאורה, ומצטיידים בחליפת גשם, מעיל חורף וכפפות חורף אטומות למים.
תוכן העניינים
בישראל החורף קצר, אבל הוא מגיע בבת אחת. אחרי שבעה חודשים של כבישים יבשים, הגשם הראשון של העונה תופס רוכבים עם צמיגים ישנים, משקף שמתערפל וכפפות קיץ. ומי שרוכב כל השנה יודע: החודשים הרטובים הם לא סיבה להעמיד את האופנוע בחניה, הם סיבה לרכוב אחרת. במדריך הזה ריכזנו את מה שבאמת משנה ברכיבה על אופנוע בחורף: איך מכינים את האופנוע, איך משנים את הרכיבה על כביש רטוב, ואיזה ביגוד שומר אתכם יבשים, חמים ומרוכזים.
הבהרה: המדריך כללי ומבוסס על עקרונות רכיבה מקובלים. הוא לא מחליף הדרכה מעשית, את חוקי התעבורה או את הוראות היצרן של האופנוע ושל הציוד. הבהרה מלאה מופיעה בסוף הכתבה.
למה הגשם הראשון הוא הרכיבה המסוכנת ביותר של השנה
במשך הקיץ נערמת על הכביש שכבה דקה של שמן, דלק, גומי ואבק. כשיורדות הטיפות הראשונות, השכבה הזו צפה ומתפזרת, והכביש הופך לחלק יותר מאשר בכל שלב אחר בחורף. הסכנה גדולה במיוחד בצמתים ובפניות, שבהם רכבים עומדים ומטפטפים, ובנתיבי תחבורה ציבורית, שאוטובוסים משאירים בהם דיזל. ההמלצה המקובלת היא לא לרכוב בגשם הראשון, ואם חייבים, להמתין שעה עד שעתיים של גשם רציף שישטוף את הכביש, ולרכוב בעדינות מרבית. אותו דבר נכון אחרי כל הפסקה ארוכה בין גשמים, ובישראל זה קורה כמה פעמים בכל חורף.
איך כביש רטוב משנה את הפיזיקה של האופנוע
על כביש רטוב האחיזה של הצמיגים נמוכה בהרבה, ולכן כל מה שעושים צריך להיות קטן יותר וחלק יותר:
בלימה: מרחק הבלימה יכול להיות כמעט כפול. בולמים מוקדם, בהדרגה, עם שני הבלמים, ונותנים לבלם האחורי חלק גדול יותר מהרגיל, כי בגשם פחות משקל עובר קדימה. אם יש ABS, זו העונה שבה הוא מצדיק את עצמו: הוא מונע נעילה של הגלגלים, אבל לא מוסיף אחיזה, ולכן לא מבטל את הצורך לבלום מוקדם.
הטיה: הצמיג מחזיק פחות כוח צידי, ולכן מצמצמים את זווית ההטיה, מאטים לפני הפנייה ולא בתוכה, ונכנסים לפנייה במהירות שמאפשרת לפתוח גז בעדינות ביציאה.
מצערת: פתיחת גז חדה בהילוך נמוך על אספלט רטוב היא הדרך הקלה ביותר לאבד את הגלגל האחורי. עובדים בהילוך גבוה יותר ובסיבובי מנוע נמוכים, ואם לאופנוע יש מצב רכיבה לגשם ובקרת אחיזה, זה הזמן להפעיל אותם.
מרווח: ארבע שניות לפחות מהרכב שלפנים, במקום שתיים ביבש. זה גם נותן זמן לבלום, וגם מרחיק מענן ההתזה שמסתיר את הכביש.
חימום צמיגים: בקור צמיגים מגיעים לטמפרטורת העבודה לאט יותר. הקילומטרים הראשונים של כל רכיבה בחורף הם רכיבת חימום, גם כשממהרים.
המקומות החלקים ביותר בכביש הישראלי בחורף
רוב ההחלקות בגשם לא קורות באמצע הנתיב אלא על משטחים שלא נראים מסוכנים:
המשטח | למה הוא חלק | מה עושים |
|---|---|---|
קווים לבנים, מעברי חצייה וחיצים צבועים | הצבע אטום ומחליק כשהוא רטוב | חוצים אותם ישר, בלי בלימה ובלי הטיה |
מכסי ביוב ולוחות מתכת | מתכת רטובה כמעט בלי אחיזה | מזהים מראש ועוקפים, או עוברים זקוף |
פסי הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן | פלדה חלקה וחריץ שתופס את הצמיג | חוצים בזווית קרובה ככל האפשר לניצב, זקוף, בלי בלימה על הפסים |
צמתים ותחנות אוטובוס | שמן ודיזל מרכבים שעומדים | מאטים לפני, בולמים בעדינות, לא מאיצים על הכתם המבריק |
שוליים וכניסות לשטחים חקלאיים | בוץ שנשטף לכביש | מזהים לפי צבע האספלט ועוברים ישר ולאט |
שלוליות עמוקות | מסתירות בורות ויכולות לגרום להחלקה על מים | מאטים לפני, לא בולמים בתוך השלולית, ידיים רפויות |
עלים רטובים ושכבת בוץ דקה | שכבה מחליקה כמו קרח | מתייחסים כמו לקו לבן: ישר וחלק |
ראות ברכיבה בגשם: לראות ולהיראות
בחורף הרוכב גם רואה פחות וגם נראה פחות. על האופנוע הפנס הקדמי דולק תמיד, כפי שמחייבות התקנות בכל כביש ובכל ימות השנה, ובחורף כדאי לבדוק שהוא נקי ומכוון. ביגוד בצבע בהיר או עם פסים מחזירי אור, במיוחד על הקסדה ועל הגב, משנה את המרחק שבו נהגים מבחינים בכם בדמדומים וברכבים עם חלונות מאודים. בצד שלכם, המשקף הוא הבעיה הגדולה: אדים מבפנים וטיפות מבחוץ. הפתרון הוא תוספת נגד אדים (עדשה כפולה) בצד הפנימי, ציפוי דוחה מים בצד החיצוני, ולרכוב עם המשקף סגור ופתח האוורור פתוח. משקף כהה נשאר בבית בחורף: השמש הנמוכה של הצהריים מסנוורת, אבל בחורף מחשיך כבר לפני חמש. ואם הראות יורדת עד כדי כך שלא רואים את הרכב שלפנים, עוצרים במקום בטוח ומוגן, לא על שולי כביש בינעירוני ולא בתוך ואדי.
מזג אוויר ישראלי: שיטפונות, ערפל ורוח
החורף הישראלי מביא כמה תופעות שרוכבים ממדינות גשומות לא מכירים. בדרום ובמדבר יהודה גשם קצר רחוק מכם יכול להפוך ואדי יבש לשיטפון תוך דקות, ולכן בימים עם אזהרת שיטפונות לא נכנסים לדרכי עפר ולא עוצרים בתחתית של ואדי. בירושלים, בגליל ובגולן ערפל כבד יכול להוריד את הראות לעשרות מטרים ומרטיב את המשקף גם בלי גשם. בכביש החוף ובכביש 6 רוח צד חזקה דוחפת את האופנוע בפתאומיות ליד משאיות ובגשרים, ומחזיקים את הכידון רפוי ומוכנים לתיקון קטן ולא לנעילה. לפני כל רכיבה ארוכה בודקים את תחזית השירות המטאורולוגי לשעות הרכיבה ולמסלול, לא רק לנקודת היציאה. ולמי שרוכב על אופנוע אדוונצ'ר ומתפתה לדרכי עפר אחרי גשם: בוץ ישראלי על אספלט הוא בדיוק המשטח מהטבלה למעלה.
הכנת האופנוע לחורף: 8 בדיקות לפני העונה
רוב התקלות של החורף מתחילות בסתיו. לפני הגשם הראשון עוברים על הרשימה:
צמיגים: עומק חריצים מספק לפינוי מים ובלי סדקים בדופן. צמיג בן יותר מחמש שנים כדאי שאיש מקצוע יבדוק, כי גומי ישן מתקשה ומחליק גם כשיש לו חריצים.
לחץ אוויר: בקור הלחץ יורד, בערך 0.1 בר על כל 10 מעלות, ולכן בודקים לפחות פעם בשבועיים, כשהצמיגים קרים, לפי הערך בספר הרכב.
בלמים: רפידות עם עובי, דיסקים חלקים, נוזל בלמים שהוחלף במועד. בגשם הבלמים צריכים להיות מושלמים.
מצבר: קור, רכיבות קצרות ומחממי ידיים מרוקנים מצבר חלש. מצבר בן ארבע שנים ומעלה כדאי לבדוק או להחליף, ומי שלא רוכב כל יום מחבר מטען שימור.
תאורה: פנס קדמי, אחורי, בלם ואיתותים נקיים ועובדים. בדיקה של דקה.
שרשרת: מים שוטפים את השימון, ולכן משמנים אחרי כל רכיבה בגשם.
נוזל קירור וכבלים: מפלס נוזל קירור תקין, וכבלי מצערת ומצמד שזזים חופשי, כי לחות גורמת להם להיתפס.
בדיקה כללית: אם הטיפול התקופתי מתקרב, עדיף לעשות אותו לפני העונה. רוכבי טריומף יכולים לתאם בדיקה לפני החורף במרכזי השירות.
חליפת גשם לאופנוע, מעיל חורף וכפפות חורף: מה באמת צריך
בגד נכון הוא ההבדל בין רכיבה בחורף שנהנים ממנה לרכיבה שסופרים בה את הקילומטרים הביתה. רוכב רטוב וקר מגיב לאט, מתעייף מהר ומקבל החלטות גרועות, ולכן הביגוד הוא ציוד בטיחות ולא נוחות. אלה הפריטים לפי סדר החשיבות:
חליפת גשם לאופנוע: הפריט הראשון שקונים לחורף הישראלי, כי רוב הימים יבשים ומספיק שכבה שלובשים מעל הציוד הרגיל כשמתחיל לרדת. חליפה מחלק אחד אטומה יותר, חליפה משני חלקים נוחה יותר ללבישה בצד הדרך. מחפשים תפרים מודבקים, רוכסן מכוסה, מכנסיים עם רוכסנים בקרסוליים שעוברים מעל המגפיים, ואריזה קטנה שנכנסת מתחת למושב. לובשים אותה לפני שנרטבים, לא אחרי.
מעיל חורף לאופנוע: מעיל עם ממברנה אטומה למים ונושמת, בטנה תרמית נשלפת ומיגון CE בכתפיים, במרפקים ובגב. במעיל שבו הממברנה מודבקת לבד החיצוני (למינציה) הבד לא נספג במים והמעיל נשאר קל, ומעיל שבו הממברנה היא בטנה פנימית זול יותר, אבל הבד החיצוני שלו נרטב ומכביד.
כפפות חורף לאופנוע: אצבעות קפואות לא מרגישות את ידית הבלם. מחפשים ממברנה אטומה, בידוד שלא מעבה את הכפפה עד שמאבדים תחושה, ושרוול ארוך שנסגר מעל שרוול המעיל, כך שלא נשאר פער שהמים נכנסים דרכו. מחממי ידיים (גריפים מחוממים) הם מהתוספות המשתלמות ביותר לאופנוע בחורף, ומגיני רוח לכידון משלימים אותם.
מגפיים אטומים, חם צוואר ושכבת בסיס: מים נכנסים קודם דרך הצוואר ודרך הנעליים. חם צוואר סוגר את הפער בין הקסדה למעיל, ושכבת בסיס תרמית מתחת לכל השאר שומרת על חום בלי נפח.
קסדה: קסדה סגורה עם תוספת נגד אדים היא הבחירה לחורף. אם אתם מתלבטים בין סוגים, ריכזנו את כל מה שחשוב בבחירת קסדה לאופנוע.
ואת מה שצריך כל השנה, לא רק בחורף, פירטנו במדריך המלא על ציוד רכיבה לאופנוע.
אחרי רכיבה בגשם: 10 דקות שמאריכות את חיי האופנוע
מים, בוץ ומלח מהאוויר בכביש החוף עובדים על האופנוע גם אחרי שחניתם. אחרי רכיבה בגשם מנגבים את האופנוע או שוטפים אותו בזרם עדין, מייבשים, משמנים את השרשרת ומשאירים את הקסדה והכפפות להתייבש באוויר ולא ליד מקור חום. ואת הכיסוי שמים רק אחרי שהאופנוע התייבש, ועדיף כיסוי שנושם: לחות שנלכדת מתחת לכיסוי אטום מאיצה חלודה.
צ'ק ליסט לפני כל רכיבה בחורף
תחזית למסלול ולשעות הרכיבה, כולל אזהרות שיטפונות וערפל.
לחץ אוויר ומבט על הצמיגים.
פנסים נקיים ודולקים.
משקף נקי, עם תוספת נגד אדים במקום.
חליפת גשם מתחת למושב, גם ביום שנראה יבש.
כפפות חורף, חם צוואר ושכבת בסיס לפי הטמפרטורה.
טלפון טעון ומוגן ממים.
תוכנית ב': איפה עוצרים אם הגשם מתחזק.
רוכבים על טריומף? בדיקת צמיגים, בלמים ומצבר לפני החורף במרכזי השירות
הבהרה: המידע בכתבה כללי, נועד להעשרה בלבד ואינו מחליף הדרכה מעשית, את הוראות ספר הרכב והיצרן, את חוקי התעבורה או את שיקול דעתו של הרוכב בשטח. תנאי הכביש ומזג האוויר משתנים במהירות, וכל החלטה על יציאה לרכיבה, על מהירות ועל אופן הרכיבה היא באחריות הרוכב בלבד. אין בכתבה המלצה על מוצר או מותג ציוד מסוים, ויש לבחור ציוד בעל תקן מתאים ולפי הוראות היצרן. מפעילי האתר לא יישאו באחריות לכל נזק לגוף, לרכוש או לכלי הרכב שייגרם כתוצאה משימוש במידע.
שאלות נפוצות
האם מסוכן לרכוב על אופנוע בגשם?
רכיבה בגשם דורשת יותר תשומת לב, אבל היא בטוחה כשמתאימים את הרכיבה: מרחק של ארבע שניות מהרכב שלפנים, בלימה מוקדמת ועדינה עם שני הבלמים, זווית הטיה קטנה, הימנעות מקווים צבועים, ממכסי ביוב ומפסי הרכבת הקלה, וביגוד שמשאיר אתכם יבשים ומרוכזים. הרכיבה המסוכנת באמת היא בגשם הראשון של העונה.
למה הגשם הראשון מסוכן במיוחד לרוכבי אופנוע?
במשך הקיץ מצטברת על הכביש שכבה של שמן, דלק, גומי ואבק. הטיפות הראשונות מציפות אותה והכביש הופך לחלק מאוד, במיוחד בצמתים ובנתיבי אוטובוסים. ההמלצה המקובלת היא להמתין שעה עד שעתיים של גשם רציף שישטוף את הכביש, ולרכוב בזהירות יתרה גם אחרי הפסקה ארוכה בין גשמים.
איך בולמים נכון על כביש רטוב?
מוקדם, בעדינות ובקו ישר. משתמשים בשני הבלמים, עם יותר בלם אחורי מהרגיל, ומסיימים את הבלימה לפני הפנייה. אם יש ABS הוא מונע נעילה, אבל לא מוסיף אחיזה, ומרחק הבלימה בגשם עדיין ארוך בהרבה. לא בולמים על קווים לבנים, על מכסי ביוב ובתוך שלוליות.
מה עושים כשהמשקף של הקסדה מתערפל בגשם?
הפתרון הקבוע הוא תוספת נגד אדים (עדשה כפולה) בצד הפנימי של המשקף, בשילוב ציפוי דוחה מים מבחוץ. בדרך פותחים את פתחי האוורור של הקסדה, ובעצירה מרימים מעט את המשקף. חם צוואר שמכסה את האף מגביר את האדים, ולכן משאירים אותו מתחת לסנטר.
איזו חליפת גשם לאופנוע כדאי לקנות?
חליפה שלובשים מעל ציוד הרכיבה הרגיל, עם תפרים מודבקים, רוכסן מכוסה ורוכסנים בקרסוליים שעוברים מעל המגפיים. חליפה מחלק אחד אטומה יותר וחליפה משני חלקים נוחה יותר ללבישה בצד הדרך. חשוב שהיא תתקפל לאריזה קטנה שנכנסת מתחת למושב, ושלובשים אותה לפני שנרטבים.
איך שומרים על הידיים חמות ברכיבה בחורף?
כפפות חורף עם ממברנה אטומה למים ובידוד שלא פוגע בתחושת הידיות, מחממי ידיים (גריפים מחוממים) שמחוברים לאופנוע, ומגיני רוח לכידון שמורידים את רוח הנסיעה מהאצבעות. ידיים קפואות לא מרגישות את הבלם, ולכן זה עניין של בטיחות.
כמה מרחק לשמור מהרכב שלפנים בגשם?
ארבע שניות לפחות, לעומת שתיים ביבש. מודדים לפי נקודה קבועה בכביש: כשהרכב שלפנים עובר אותה, סופרים עד ארבע לפני שאתם מגיעים אליה. המרווח נותן זמן לבלימה הארוכה יותר ומרחיק אתכם מענן ההתזה שמסתיר את הכביש.
האם צריך צמיגים מיוחדים לחורף באופנוע?
בישראל לא נהוג להחליף לצמיגי חורף, אבל צריך צמיגים במצב טוב: עומק חריצים מספק לפינוי מים ובלי סדקים, וצמיג בן יותר מחמש שנים כדאי שאיש מקצוע יבדוק. בודקים לחץ אוויר לעיתים קרובות יותר, כי הוא יורד בקור, ומחממים את הצמיגים בקילומטרים הראשונים של כל רכיבה.
מה בודקים באופנוע לפני החורף?
צמיגים (חריצים, סדקים, גיל ולחץ אוויר), בלמים (רפידות, דיסקים ונוזל), מצבר, תאורה, שרשרת ושימון, נוזל קירור וכבלים. אם הטיפול התקופתי מתקרב, עדיף להקדים אותו לפני העונה.
מה עושים אם נתפסים בגשם חזק בכביש בינעירוני?
מאטים, מגדילים מרווח ומדליקים כל תאורה שיש. אם הראות יורדת עד שלא רואים את הרכב שלפנים, עוצרים במקום בטוח ומוגן, כמו תחנת דלק או חניון, ולא על שולי הכביש ולא בתחתית של ואדי. חליפת הגשם לובשים בעצירה הראשונה, לפני שנרטבים.
